הכל בו זמנית
סדנת חופש ביפו. חופש בהפוכה קיבלתי פה.
חולמת את הסדנה חמש שנים. מנסה להניף אותה, פעמיים, בזמנים שונים- לא עובד.
ופתאום כן. מפגש עם האחת הנכונה, והחלום הוא מציאות.
והקבוצה מתמלאת במהרה, והכל מרגש, וכל הפרטים הקטנים צצים להם, ומקבלים את הטאצ' הייחודי שלהם, והכל מאורגן-
ואז בום. הודעת טקסט. בום. ילד מואר ויפה, נעלם לו מן העולם. זה לא חשוב איך. חשוב שאין אותו עוד. והילד הזה, פתח בפניי את ליבו ונשמתו פעם, ועלה לבמה, באומץ לב, בכנות ובחשיפה אדירה, לצעוק את שיש לו על הלב. בטח בי. נכנס לי ללב לתמיד.
ויומיים אחרי הבום הנורא הזה,
אני יוצאת לסופשבוע של חופש, והנאות החיים??
אירוני ובילתי אפשרי!
וחרדות!!
ויש פה חבורה ציבעונית ויפה, של נשים וגברים, שבאים איתי עד יפו כדי לרקוד, ולחוות אורבניות במיטבה.
עכשיו- לשים הכל בצד?
לפסוע קדימה, ולהנות???
וואו
זה היה אתגר. אחד הגדולים שפגשתי.
ועשיתי זאת. בזכות הnia, ומה שהיא מאפשרת.
בזכות חבורת אנשים מצחיקה ויפה, ובזכות מפיקות על כמו יפעת וגלית, שדאגו לכל פירטי הפרטים המפורטים בפירוט.
הסדנה היתה מופלאה. הכאב בלב. השמחה בלב. הכל בו זמנית.
תודה לרוקדים ולרוקדות איתי בדרך
מתכננת את הבאות
ומבקשת בשורות טובות לכל האנשים הצרובים בליבי
אמן
(על הפאתוס- אני)
