שחקנית, מדריכת ניה, יוצרת עצמאית

אני חן דנון זקס, בת 44, נשואה לאיל, ואמא לאורי, גיא ויולי,

וביחד, אנחנו חיים בקיבוץ בית העמק, שבגליל המערבי. 

נולדתי וגדלתי בתל אביב, וכבת לשני הורים שחקנים, חייתי בתיאטרון- תרתי משמע

בדרך של משחק ותנועה, נתתי דרור לדמיון, צללתי לעולמות שהרחיבו את ליבי, וספגתי השראות, שכיום מתגשמות בכל עשייה שלי.

​

החלום וההפתעה-

חלום חיי היה להיות שחקנית; סיימתי בהצלחה את לימודי המשחק בבית הספר הגבוה לאומנויות הבמה "בית צבי", ושיחקתי בהצגות רבות, בתאטרונים שונים. 

חשתי חוסר מימוש תמידי.

ידעתי בתוכי שנפשי זקוקה לעצמאות. ליצירה עצמאית. ליש מאין.

טכניקת ניה פרצה לחיי בסערה, ושינתה את המהלך;

נזכרתי כמה אני אוהבת לרקוד, כמה שמחה מתעוררת בי אחרי שעור, כמה מוזיקה יכולה לשחרר, לערבל, להבריא– כל אלה סללו את דרכי החדשה, כמורה לטכניקת ניה.

​

רילוקיישן

המציאות המורכבת דרשה שינוי. שלושה ילדים, דירה תל אביבית צפופה- אין מקום לכנפיים לצמוח..

אז עברנו לבית העמק, קיבוץ יפייפה בגליל המערבי, שורשיו של בעלי.

בקיבוץ חיכה לי אוצר- אולם מופעים נטוש ויפייפה שמחפש הורים. אז אימצתי.

התחלתי ללמד ניה, ומיד גם תיאטרון, והחלומות התחילו להרקם ולהתממש בזה אחר זה.

​

הרגע הזה

החלטתי לבנות אתר שירכז בו את עשייתי,

שיכיל בתוכו את רוחי ואת אהבתי האינסופית לאמנויות הבמה, ושינגיש לכם ולכן את התכנים שיש לי להציע.

​

אני מתרגשת להזמין אותך, להצטרף אלי למסע, ולגלות את עצמך מחדש,

דרך תנועה, תאטרון, והרגע הזה,

במרחב ביתי ומאפשר, באווירת הקשבה, לגוף, ולילד.ה שבפנים.

​

​

באהבה,

​